איך לזכור את כל מה שיש לי להגיד בהרצאה?

אמאל’ההה הרצאה (או פרזנטציה, או אולי אפילו פגישה ממש חשובה)..!

גם ככה המעמד מלחיץ, אפילו אם זה מעט אנשים… אז
איך נצליח לזכור את מה שיש לנו להגיד?

היום אני רוצה לתת לכם כמה כלים כדי
להוריד את מפלס הלחץ ולהצליח לזכור יותר בקלות
את התוכן שחשוב לכם להעביר בהרצאה, פרזנטציה, סרטון, או נאום.

1. ההיפך מלשכוח זה לרשום!
לא להתבייש להשתמש בכרטיסיה (או שתיים) שתזכיר לך את הנקודות המרכזיות בסיפור שלך.
אני ממליצה אפילו לרשום בכתב יד ולהוסיף הדגשות או צבעים כדי שבמבט חטוף יהיה קל להיזכר בנקודה הבאה.
העיקר לא להדפיס את כל הטקסט, אלא רק דף קטן שאפשר לשים בכיס ולשלוף אם צריך. 
לפעמים רק עצם הידיעה שיש לי שם כרטיסיה נותן לי את הבטחון, גם מבלי להוציא אותה מהכיס.

אני עוסקת בנאומים ופרזנטציות כבר הרבה מאוד זמן ורוצה להרגיע אתכם – גם גדולי הפוליטיקאים ונואמי טד משתמשים בכרטיסיות. אז למה לא אנחנו?

2. בספר של ערן כץ, “סוד הזכרון המצויין”, הוא מתאר טכניקה ממש יעילה למי מאיתנו שטוב בזיכרון ויזואלי. ההצעה היא לזכור את החלקים בהרצאה כמו סיור במסלול במקום שאנחנו מכירים ממש ממש טוב, כמו למשל הבית שלנו. לדמיין את הנתיב הקבוע שאנחנו עושים בבית מהכניסה דרך החדרים, כל נקודה בבית, תוצמד בזיכרון שלנו לחלק בהרצאה וכך אנחנו יכולים לטייל בבית שלנו, להיכנס הביתה (ואז להיזכר בפתיח המעולה שהכנתי), לעבור לאיזור בו תולים את המפתח והתיק (ולהצמיד את החלל הזה לחלק בו אני מציגה את עצמי – תעודת הזהות שבתיק), ללכת למטבח ולדמיין שם מישהו שקשור לסיפור הבא בהרצאה וכן הלאה. שווה ניסיון למי מאיתנו שחזק בזיכרון חזותי.

3. הדרך המועדפת עליי, אם יש לכם מצגת, אני ממליצה בחום להציג אותה במצב “תצוגת מגיש“.
מצב זה מאפשר לקהל לראות את השקפים אבל למרצה לראות במחשב בצד גם את השקף הבא ואת ההערות.
כך תוכלו גם לראות את השקופית הבאה ולהיזכר מה הולך להגיע עוד רגע, במקום להיות מופתעים ממנה, וגם לשים לעצמכם הערות. כמו עם הכרטיסיות, גם כאן אפשר ורצוי לשים תזכורות קטנות לדברים שחשוב לנו לזכור כמו שם של לקוח שנתן לנו פידבק ממש מעולה ואנחנו רוצים לספר את הסיפור עליו, שנת המחקר, נתון חשוב… העיקר שיהיה בקצרה ולא טקסט ארוך כדי שמבט מהיר יאפשר לנו לראות ולא נצטרך לגלול עם העכבר.

4. אימון ותרגול
אם יש משהו מרכזי שאני ממשיכה לחזור עליו הוא זה – ככל שאנחנו יותר מתרגלים ומתאמנים אנחנו נעשים טובים יותר, צוברים בטחון על הבמה או מול מצלמה ו…כן, גם זוכרים הרבה יותר בקלות.
יש לזה סיבה פשוטה- המוח שלנו אוהב חזרתיות.

ממש כמו שילדים קטנים לומדים מילה חדשה אחרי שאנחנו חוזרים עליה 1000 פעם, או שיר ששמענו כמה פעמים ברדיו כבר נזכור את המילים, כך גם בתוכן שלנו. החזרתיות מייצרת מעברים סינפטיים, כמו שבילים קטנים, בין הנוירונים במוח וככל שיש יותר חזרות, השביל נעשה רחב ויציב יותר.

אפשר לתרגל מול המראה, בפני חברים או סביבה אוהדת, מול מצלמת וידאו (שתאפשר לנו לצפות וללמוד מזה) ואפשר גם איתנו בקורס “לדבר בגדול”, בו גם מתאמנים על קטעים מתוך ההרצאות/פרזנטציות וגם מקבלים ממני פידבק אישי עם המון כלים פרקטיים כדי ליצור עניין ולדבר בבטחון על במה ובכלל.
לינק לפרטים על הקורס? הנה הוא  

מה לקחת מכל הדרכים האלה להרצאה הקרובה שלך?