ככה היא תיארה לי את הפעם האחרונה שהעבירה פרזנטציה:
״כשהגיע תורי לדבר, הרגשתי שהדופק שלי מטורף
המחשבות מתרוצצות בטורבו. ניסיתי להריץ בראש את כל הדברים שחשוב לי לא לפספס.
והרגשתי פחד נוראי שברגע שאפתח את הפה יהיה לי בלאק אאוט ואשכח את הכל.
הפה הרגיש כל כך יבש. זה לא שלא ידעתי מה אני רוצה להגיד,
הרצתי את הקטע הזה כבר כל כך הרבה פעמים ובכל זאת הפחד הזה שזה לא יצא כמו שרציתי.
מה יחשבו עליי, מה יגידו.
התלבטתי נורא אם לעשות את זה עם מצגת או בלי,
אם להסתכל לקהל בעיניים או לחפש משהו רחוק בקיר.
אם להישאר במקום או לזוז מצד לצד ומה לעשות עם הידיים?
הרגשתי שאני לא מסוגלת לעמוד בזה. הבנתי שאני חייבת שינוי שזה בידיים שלי!
ושאני חייבת ללכת ללמוד איך לדבר מול קהל.
זהו סיפורה של מנהלת בכירה בבנק, שהשתתפה באחד הקורסים שלנו,
היא כבר שנים רבות בתפקיד ומאוד מוערכת אבל יש לה פחד קהל נוראי.
בפגישות היא מרגישה מעולה, מעבירה מסרים בקלות אבל כל פעם שמדובר בקהל גדול יותר,
היא היתה מוצאת תירוצים למה מישהו אחר צריך להציג במקומה.
“מאז שסיימתי את הקורס, אני מרגישה אחרת לגמריי בטוחה במה שיש לי להגיד!
מרגישה הרבה יותר בנוח, התוכן שלי ברור, מדוייק, מובן. אני מצליחה להעביר אותו בצורה מעניינת.
זה לא שאין פרפרים בבטן לפני, אבל אני כבר לא מחפשת מישהו שיעשה את זה במקומי
ויודעת שזה כבר לא עוצר אותי מלהתקדם״.
תראו איך זה נראה אצל משתתפת אחרת בקורס, לפני ואחרי: