לא מאמינה שזה קורה…

השבוע אני חוגגת רגע מרגש במיוחד
אחרי חודשים (שלא לומר שנים) של עבודה
הספר שלי

"מה את אומרת? המדריך הבלתי מתנצל לדיבור בפני קהל״

ירד סוף סוף לדפוס!!

אני מודה שאני עוד לא ממש מעכלת.

ואפילו טיפה מתקשה להתרגש כמו שנראה לי שהמעמד מצדיק.

ביום חמישי נסענו לבית הדפוס:

האנגר ענקי עם שלל מכונות דפוס עצומות בגודל של חדר קטן.

החלל רועש והמכונות לא עוצרות לרגע,

שואבות ופולטות מאות דפים בדקה.

ואז מגיע הרגע שבו הדפים שיוצאים ממנה

הם המילים שאני כתבתי.

כל הניסיון המקצועי והאישי של שנים

שארזתי עם הלב שלי על הנייר,

שחור על גבי לבן (האמת, צבעוני..)

גם עכשיו כשכותבת את זה לא ממש קולטת שזה אשכרה קורה.

בחודשים האחרונים קראתי כל כך הרבה פעמים את הטקסט

למצוא עוד טעות ועוד תיקון ועוד דיוק שיהיה יותר ברור

(בנוסף כמובן לעריכה ספרותית, עריכה לשונית ואפילו שלושה סבבי הגהה כדי להיות בטוחה שלא פספסנו כלום – כזו אני, קצת מגזימה).

וזהו,

אני לוקחת נשימה עמוקה,

מזכירה לעצמי את המילים המרגשות שקיבלתי

מכל אותן משתתפות ומשתתפי קבוצת הביקורת

שקראו את הטיוטה הראשונה

ומה הספר נתן להן לחיים.

ומנסה לחשוב איך לחגוג את הרגע? (הצעות יתקבלו בברכה 🙂

בתזמון מרגש כל כך לשנה החדשה שמתחילה

גם הספר הזה יוצא לדרך חדשה

אל הלב של הקוראות והקוראים

שאני מקווה שהוא יתן להןם הרבה ערך.

אז הזדמנות אחרונה לפני שהוא מגיע

לרכוש ספר בהנחה (קוד קופון ספר)

המשלוחים יגיעו עד סוף אוקטובר

מאחלת לנו שנה טובה,

קודם כל שכולם יחזרו הביתה לשלום במהרה עוד היום.

שנה של עלייה על הבמות,

שנה של השמעת הקול והסיפור

שנה של הרבה מחיאות כפיים

שנה של מצגות שלא מרדימות

שנה של מילים שנוגעות בלבבות

ושנה של הגשמת חלומות

חיבוק
רותם