למצוא משמעות באובדן

השבוע אנחנו עוברים בין שני ימים עוצמתיים במיוחד, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה שהוא יום של כאב, זיכרון והוקרה, ויום העצמאות שהוא יום של חגיגת עצמאותינו, שלצערי קשה לחגוג אותה במלואה גם השנה עד שלא כולם חוזרים.

עם כל המורכבות של השילוב הזה בין הכאב לתקווה רציתי לשתף בכך שלאורך השנים ובמיוחד בשנה וחצי האחרונות יצא לי לעבוד על הרצאות עם לא מעט אנשים ונשים שחוו אובדן. משפחות שכולות, משפחות חטופים, פצועות ופצועות מצה״ל והנובה. ונוכחתי לגלות את זה שעם כל הכאב, סיפור כואב יכול להיות גם בסיס לצמיחה, השראה, וחיבור אנושי עמוק.

אפילו למדתי מונח חדש מאחד מהאנשים היקרים שעבדתי איתם שנקרא צמיחה פוסט טראומטית.

צמיחה פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Growth – PTG) היא תופעה פסיכולוגית שבה אנשים חווים התפתחות חיובית בעקבות התמודדות עם אירועים טראומטיים או משברים קשים.

נשמע מוזר? זה לא. זה ממש לא אומר ש”טוב שעברת טראומה” – אלא שמתוך השבר, אנשים לעיתים מגלים בעצמם עוצמות, משמעויות ויכולות שהם לא ידעו שיש להם קודם. צמיחה פוסט-טראומטית לא באה במקום כאב, סבל, או אבל. היא מתקיימת לצידם ומראה שהנפש האנושית לפעמים חזקה ממה שנראה לנו ומצליחה למצוא טוב גם במקומות הקשים ביותר.

לשתף בסיפור או בהרצאה היא רק אחת הדרכים.

כשאנחנו בוחרים לשתף סיפור אמיתי, גם אם הוא לא מושלם, אנחנו יוצרים רגע בלתי נשכח.
רגע שיש בו משמעות. רגע שהופך למשהו שהקהל לוקח איתו.

אבל איך באמת הופכים כאב למסר עם משמעות?

כאב, במיוחד כזה שנוגע באובדן, בזיכרון, בחסר, הוא דבר שמרגישים עמוק בלב.
אי אפשר “לפתור” אותו.
אבל אפשר ליצור ממנו משהו חדש: תובנה, חיבור, השראה.
גם כשמדובר בסיפור שנוגע להנצחה או שקשור למוות או לאבדן, אפשר לבחור לספר אותו בדרך שמאירה, שמלמדת, שמעניקה כוח.

וזה בדיוק מה שהופך דיבור בפני קהל למשהו בלתי נשכח, כשאנחנו משתפים מתוך הכאב, אבל לא נשארים רק בתוכו, אלא עוברים דרכו ולעיתים מעבירים את הקהל דרכו ומציעים גם נקודת אור, למידה, או אפשרות לצמיחה, אנחנו לא רק מדברים.
אנחנו יוצרים משמעות.

יש לך סיפור או רעיון להרצאה וזה מרגיש לך שעכשיו זה בדיוק הזמן המתאים?
אשמח לנסות לעזור לך להפוך את הכאב למשמעות.