איך לספר סיפורים שישאירו חותם – בלי לחשוף יותר מדי?

כמה פעמים שמעת מצגת שנשמעה בדיוק כמו זו שלפניה?

כמה פעמים נכחת בהרצאה שמישהו פשוט הקריא שקופיות?

כמה פעמים צפית בסרטון שיכול היה להיות של… כל אחד אחר?

בכל תחום – בין אם זו פרזנטציה, יצירת תוכן, או דיבור מול קהל – יש הבדל עצום בין להעביר מידע לבין להשאיר חותם.

 יצירת טביעת אצבע ייחודית היא הדרך לגרום לקהל לזכור אותך.

– זה אומר לא להישמע כמו כולם.

– זה אומר למצוא את הדרך שלך לספר את הסיפור.

– וזה אומר לא להסתמך על המצגת שהעבירו מאז 1972 כשהחברה קמה, אלא לרענן, לשנות, להביא אותך.

 איך עושים את זה?

1️⃣ לספר סיפור במקום רשימת עובדות. אנשים זוכרים סיפורים, לא שקופיות.

2️⃣ להביא את עצמך פנימה. הקול, ההומור, הדרך שבה חווית את המסר – זה מה שמבדל אותך.

3️⃣ ליצור חוויה ולא רק תוכן. במקום רק לדבר – לגרום לקהל להרגיש, לשאול, לחשוב.

איפה הבעיה?

אנשים חושבים שסיפור טוב חייב להיות דרמטי, חושפני או אישי במיוחד, אבל האמת היא שזה ממש לא המצב.

סיפור טוב הוא פשוט דרך לגרום לקהל שלך להרגיש, להתחבר ולזכור את המסר שלך.

סיפור לא חייב להיות “גדול מהחיים” כדי לעבוד.

לא צריך לחשוף את הנשמה או להרגיש לא בנוח – מספיק לקחת אנקדוטה קטנה:

– רגע שקרה לך בדרך לעבודה.

– משפט חכם ששמעת פעם ומאז נשאר איתך.

– חוויה קטנה ששינתה לך את נקודת המבט.

כשאנחנו מביאים משהו מהעולם שלנו – זה הופך אותנו לנגישים יותר, אמיתיים יותר, ומעניינים יותר.

במקום רשימת “בולטים” יבשה – הקהל מקבל חוויה שהוא זוכר.

בשורה התחתונה:

כדי שהמסר שלך יבלוט, הוא צריך להיות שלך!

אפשר להביא פתגם שמישהו אחר אמר בעבר, אפשר לספר על מקרה שמישהי אחרת כבר שיתפה, העניין הוא: הפרשנות שלך, נקודת המבט שלך, הדרך שבה אנחנו רואים את העולם – זה מה שייחודי לנו, וזה בדיוק מה שהופך אותנו לבלתי נשכחים.

גם על זה דיברתי עם רונית כהן – רוקו, האישה שהפכה סיפורים לסרטונים ויראליים שמיליונים רוצים לראות.

איך לקחת תוכן מורכב ולהנגיש אותו, איך לערוך כך שאנשים באמת יקשיבו, ואיך להעביר מסרים בלי לחשוף יותר ממה שנוח לכם.🎧לפתוח ת’פה – לארוז סיפור חזק לרשתות החברתיות שגורף מיליוני צפיות עם רונית כהן (רוקו) – פרק 16