אז… למה מתחפשים השנה?
כשחושבים על פורים, לרוב אנחנו חושבים על תחפושות, על מסיכות, אבל יש אלמנט משמעותי נוסף בחג הזה שמאוד קשור לדיבור בפני קהל. מה? המגילה!
מגילת אסתר היא לא רק סיפור משמעותי ביהדות, אלא דוגמה מדהימה לסטוריטלינג עוצמתי, כזה שמחזיק אותנו במתח, מעורר הזדהות ומוביל לשיא דרמטי בלתי נשכח.
אז מה בעצם הופך סיפור למעניין?
♦ סיפור אותנטי ולאו דוקא תחפושת של “גיבור על”
לפעמים, כשאנחנו עומדים בפני קהל, יש לנו דחף לספר את הסיפור ההירואי שלנו. להציג הצלחה מסחררת, להיראות מושלמים. אבל דווקא הסיפורים הלא-מושלמים הם אלה שהכי נוגעים באנשים. הכישלונות, הטעויות, ההיסוסים – הם יוצרים חיבור אמיתי.
אם אסתר המלכה הייתה מציגה את עצמה רק כ”מלכה שזכתה בכתר”, זה לא היה מעניין. הסיפור שלה חזק כי הוא מראה דרך, התמודדות עם פחדים, קבלת החלטות אמיצה. וככה גם הסיפור שלך.
♦ “הסרת המסיכה”
על במה, בדיוק כמו בפורים, יש מי שמרגיש צורך “להתחפש”. לדבר כמו מישהו אחר, להשתמש במילים גדולות. אבל קהל מזהה שזה לא ממש אנחנו, בסוף אנחנו לא שחקנים – והוא פחות מתחבר לזה.
דווקא כשאנחנו מדברים בקול האמיתי שלנו, מביאים את מי שאנחנו בלי פילטרים, לא מנסים להיות מישהו אחר – הקהל מקשיב באמת. מה שנקרא ״להיות אנחנו, כי היתר כבר תפוסים״. אבל כמובן להביא את עצמנו בגירסה הכי טובה שלנו (אחרי חזרות והכנה).
♦ להפיל את הפור
אסתר נתפסת בתחילת המגילה כדמות שקטה וצייתנית, אבל ככל שהעלילה מתקדמת, מתגלה בה יכולת שכנוע מדהימה. היא יודעת לקרוא את הקהל שלה (אחשוורוש), היא בונה מתח, והיא מובילה אותו בדיוק לנקודה שאליה היא רוצה שהוא יגיע.
גם בדיבור מול קהל, לדעת לספר סיפור בצורה משכנעת זו אומנות. לא צריך לצעוק או להיות דמות דרמטית – אלא פשוט לדעת איך להוביל את הקהל, איך ליצור עניין, ואיך לגרום להם לרצות לשמוע עוד.
אז לסיכום, איך מספרים סיפור טוב על הבמה?
לא לנסות להיות מישהו אחר – לספר את הסיפור בדרך שלך. לשלב את החלקים הלא מושלמים – הם אלה שיוצרים חיבור אמיתי. להבין למי אנחנו מדברים – ולהתאים את הדרך שבה אנחנו מספרים את הסיפור.
רוצה ללמוד איך להפוך כל הרצאה או פרזנטציה לסיפור שאנשים יזכרו? בדיוק על זה אנחנו עובדים בהרצאות ובקורסים שלנו – איך לרתק, לשכנע, ולגרום לקהל להקשיב באמת.