אני ממש לא הולכת לסכם את 2024, רוצה לדעת למה?

שנת 2024 מגיעה לסיומה, והפיד שלי מתמלא ברילסים ופוסטים בסגנון:

24 דברים שעשיתי ב-2024…

24 שיעורים שלמדתי השנה…

25 החלטות ל-2025…

וכולם? באמת מרשימים.

כל כך מרשימים שלפעמים זה בעיקר יוצר אצלנו תחושה מבאסת שאנחנו לא הספקנו כל כך הרבה,

לא הצלחנו כל כך הרבה,

לא עשינו כל כך הרבה.

אז קודם כל אני פה כדי להגיד לך, זה ממש ממש בסדר.

זה ממש ממש בסדר, אם כל מה שעשית השנה,

זה פשוט להצליח לשרוד אותה.

זו באמת היתה שנה בלתי אפשרית

וכנראה הסיכום היחיד והעצוב לשנת 2024: זה שהם עדיין שם.

ולגבי?

קבעתי לי ביומן זמן בשבוע הבא לעבור על השנה ולסכם ולסגור את התוכנית ל-2025 (ממש ממליצה על הסדנה של לירון טורקניץ לביא לסיכום שנה).

אבל כשישבתי לחשוב על פוסט סיכום שנה שכזה,

החלטתי שאני ממש לא הולכת על זה.

לא כי זה לא חשוב לסכם, לחשוב קדימה או להציב מטרות,

אלא דווקא בגלל שיש כל כך הרבה כאלו,

והדרך הכי טובה לתפוס קשב היא לא לעשות מה שכולם עושים אלא דווקא לשבור את הדפוס, להפתיע, ולעשות איזה טוויסט בעלילה.

זה נכון לחיים, וזה אפילו יותר נכון כשמדברים בפני קהל.

בולטות ותשומת לב – זה העניין

תחשבו רגע: כמה פעמים שמעתם בכנס דוברים שעלו אחד אחרי השני, נשמעים בדיוק אותו דבר?

או שהייתם בישיבת צוות, וכל אחד שדיבר פשוט שיחזר את מה שנאמר קודם, עד שזה נשמע כמו…. אין לי מושג אני כבר מזמן עברתי לחשוב על ארוחת הצהרים שלי…

בתקופה שבה תשומת הלב של הקהל נשאבת לכל עבר – וואטסאפ, אינסטגרם, טיקטוק – מי שרוצה לתפוס באמת קשב חייב לשבור את הדפוס.

אז איזו החלטה כן נקבל ל-2025?

❌ לא נהיה “עוד אחד” על הבמה.

❌ לא נהיה “עוד קול” בחדר הישיבות.

‼️נהיה אלה שהקהל יזכור.

אז איך תופסים קשב? מפתיעים.

בדיוק כמו שאני בוחרת לא לסכם את 2024 בדרך הצפויה, גם אתם יכולים לשבור את השגרה בפרזנטציות שלכם.
זה יכול להיות בפתיחה מסקרנת, סיפור שמשתלב בצורה לא שגרתית, או סיום חזק שמשאיר את הקהל עם טעם של עוד.

כשאתם שוברים את השגרה ונותנים לקהל משהו שהוא לא ציפה לו – אתם יוצרים חוויה בלתי נשכחת.

מאחלת לכולנו המשך חג חנוכה שמח
שנה אזרחית טובה במיוחד

ושנה עם 100 בשורות טובות

100 חיבוקים

100 נשימות גדולות לרווחה 🎗️