איך לפתוח נאום כך שירצו לשמוע?

כמה ימים של הכנה מאומצת למדי (אפשר לראות את כל הדרך וההכנות מתועדות בהייליט אצלי באינסטגרם).

 התארגנות לתוך הלילה. הלכתי לישון בהתרגשות רבה וציפייה לבוקר, קמתי, התארגנתי, הגעתי לאולפן,

 כשאני מריצה כל הדרך את המשפטים הראשונים של ההרצאה.

 התאפרתי, חיברו אותי למיקרופון, בדקנו סאונד, המתנתי בסבלנות שיגיע תורי, נכנסתי לאולפן,

 שם כבר ההתרגשות היתה ממש ממש גבוהה..

 ואני מרגישה את דפיקות הלב בחזה.

 המפיק מסמן לי באצבע.. 3, 2, 1.

 נסלי ברדה המדהימה נותנת הקדמה, והנה, הגיע הרגע.

 אני מתחילה לדבר, העיניים מפוקסות בפרומטר (קיצור שהם משתמשים בו בטלויזיה לטלפרומטר – המכשיר שמציג את הטקסט), לאט לאט מרגישה שאני נכנסת לזה,

 ההתרגשות מתחילה להירגע ואני מתחילה להנות.

 עוברת לקטע הוידאו הראשון בהרצאה, ואז שומעת רעש באוזניה:

 ״רותם, זו העורכת, אני מצטערת, אנחנו נאלצים להפסיק כי היה פיגוע דקירה״

 מה? מה הקשר עכשיו?

 מודה שגם אצלי היתה דקירה קלה באותו הרגע.

 אחרי כל ההשקעה,

 המגישה מתחילה להגיד את עיקרי הכותרות שמועברות אליה באוזניה,

 ואני עומדת בצד נבוכה, לא ברור לי מה קורה.

 המפיק קורא לי אליו. ״שבי, אולי עוד נחזור תיכף״

 שבב של תקווה שאולי נמשיך.. אחרי כמה דקות במעבר לאולפן החדשות כבר היה ברור שזהו.

 לקחתי נשימה ויצאתי מהאולפן.

 והאמת, מה שהפתיע אותי יותר מהכל.

 הוא שזה לא היה כל כך נורא.

 שנראה לי שרותם של לפני כמה שנים,

 היתה מתבאסת ברמות, ועכשיו דווקא הכל סבבה. מוזר..

 עשיתי לעצמי כוס קפה, ויאללה.. להזדמנות הבאה.

 בעיקר ממש שמחתי שתיעדתי את ההכנות של ההרצאה,

 כי פתאום זה הבהיר לי עד כמה לפעמים הדרך חשובה לא פחות מהמטרה – ואיזה כיף שיצא ממנה גם ערך לכל מי שצריך להכין הרצאה קצרה או פרזנטציה.

 אז כן, החיים פה בארץ לפעמים לא פשוטים,

 ופיגוע מזדמן (לשמחתי הפצועים קל), משבש דברים שלא חשבתי עליהם בכלל.

 חזרתי הביתה עדיין עם האיפור, וחשבתי שאין מצב שהשקעתי כל כך בהכנת הרצאה והיא ״תישאר במגירה״

 אז ישבתי להקליט אותה.. מוזמנים לצפות.

 הנה ההרצאה במלואה, נכון בלי הגלאם של הטלויזיה,

 אבל עם הרבה אהבה.

 ״הפתיחה בקרוב״ – איך לפתוח נאום שירצו לשמוע?

 עם הדגמות מנאומי ערב הבחירות.

 אשמח לשמוע מה לקחת ממנה.

מאחלת לכולנו שבוע שקט